כשהעבר והעתיד נפגשים

כפי שנראה בתשובות השאלון 100% מהבנות ענו שכן, הן רוצות להתגייס לצה"ל.

​

התשובה הבאה של כל הבנות הייתה דומה כמעט ב100% והתשובה הייתה שהן חושבות שזה חשוב להגן על המדינה כדי לשמור על ביטחון האזרחים.

​

התשובות הבאות היו על השאלה; מה דעתכן על תפקידים קרביים בצבא לבנות?

​

כפי שיתואר בהמשך הפרק על התקדמות המודרניזציה ועל עליית מעמד האישה בשנים האחרונות אנו רואים שמילות המפתח של התשובות היו שבנות לא שונות מבנים וגם להן מגיע להתגייס לתפקיד חשוב בדיוק כמו לבנים.

​

בשאלה הבאה התשובות של הבנות היו יותר מעמיקות על השאלה האם אתן חושבות שצריכים לתת לבנות להתגייס לתפקיד קרבי ולמה?

על השאלה הזאת רוב הבנות ענו בחריפות שמראה את דעתן הנחרצת בנוגע לעובדה שבנות לא שונות מבנים, שבנות צריכות לקבל את הזכויות המדויקות שבנים מקבלים בלי יוצא מן הכלל, שבנות מסוגלות לא פחות מבנים והעובדה החשובה מכל שלכל אדם באשר הוא; גבר או אישה, יש את הזכות לבחור לחיות את חייו כפי שירצה ולשרת בכל מקום שיבחר כפרי רצונו בלי הגבלות בגלל גזע, מין או דת.

​

צה"ל הוא ארגון מקצועי בערך השוויון ערך מוביל, במסגרתו משתלבות נשים במרבית משימותיו של צה"ל. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה חלה על נשים חובת שירות צבאי. חובת השירות מבטאת בראש ובראשונה את תפיסת צה"ל כ"צבא העם" הרואה בשוויון בנשיאת נטל הביטחון ובשותפות כלל הרבדים של החברה בו ערך יסוד לבניין זהותו.
לאורך השנים עשה צה"ל כברת דרך ארוכה בקידום שילוב הנשים בשירות, תוך שמירה על סביבה מכובדת ובטוחה. שינוים אלו הינם חלק מתהליך ארוך של העמקת שילובן של נשים בצה"ל אשר נמשך גם היום. 92% מהמקצועות בצה"ל פתוחים כיום בפני נשים. נשים מהוות כיום 33% מהכוח הסדיר של צה"ל. בעשור האחרון גדל שיעור הנשים המשרתות במערך המילואים פי שמונה.

שיעור הנשים בדרגת אל"מ עלה ב-100% בשיעור הקצינות בדרגה זו, מ-2% בשנת 1999 לכ-4% כיום מכלל צה"ל. שיעור הקצינות בדרגת סא"ל עלה בעשור האחרון בכ-70% בשיעור הקצינות בדרגה זו, מ-7.3% בשנת 1999 ל-12.5% כיום מכלל צה"ל.

​

שירות נשים מבטא את התפיסה הערכית שהצבא הוא "צבא העם". הייתה פסיקת בג"ץ בעניין אליס מילר ב-1995, שקבעה כי נשים זכאיות לשוויון הזדמנויות פורמלי ומהותי בשירותן הצבאי והובילה לפתיחת תפקידי לחימה בפני נשים. ברוח הפסיקה הועבר תיקון לחוק בשנת 2000 (סעיף 16א), שקבע כי לכל אישה זכות שווה לזכותו של גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מעצם מהותו ואופיו של התפקיד.

​

בספטמבר 2007 פורסם דוח הוועדה לעיצוב שירות הנשים בצה"ל בראיית העשור הבא, שמינה ראש אכ"א דאז האלוף אלעזר שטרן. ועדה זו, בראשות האלוף יהודה שגב, ראש אכ"א לשעבר, התבקשה לעמוד על הפערים בין שירות הנשים לשירות הגברים ולגבש הצעות אופרטיביות לשילוב נשים בצבא ולמיצוי יכולתן. הוועדה הציגה שישה פערים מהותיים בשירות בצה"ל: השירות הקצר של נשים, שיעור המתגייסות הנמוך, תהליכי מיון ושיבוץ נפרדים, שיעור מיצוי נמוך של כוח האדם הנשי, סגירת תפקידים בפני נשים ומיעוט קצינות בדרגים בכירים. הוועדה קבעה את עקרון "האדם הנכון במקום הנכון", שעל פיו "גברים ונשים ימוצו בשירות באופן זהה, לפי קריטריונים ענייניים המשקפים את צורכי צה"ל, את מרצם, יכולותיהם ותכונותיהם האישיות של המתגייסים ולא את מינם". עיקרי המלצות ועדת שגב: א. שינוי הדרגתי שיוביל להשוואת משך השירות של נשים וגברים; ב. איחוד מערך המיון וקביעת קריטריונים שאינם מגדריים לשיבוץ בתפקיד ; ג. עיגון שישה מבחנים לקביעת "אופיו ומהותו" של התפקיד, המאפשרים סגירת תפקידים בפני נשים, וכן הפעלת מנגנון חיצוני לצבא שיאשר סגירת תפקידים; ד. הצבת יעדים ומכסות לקידום קצינות לדרגים בכירים; ה. שינוי החוק המאפשר קבלת פטור למתגייסות עקב הצהרת דת.

​

הרמטכ"ל אישר את דו"ח שגב בשינוים קלים בשנת 2008. אשר ליישום ההחלטות, עד כה משך השירות לנשים לא שונה אלא במקרים שבהם נדרשת הכשרה ארוכה במיוחד לתפקיד. הוחלט בצבא שלא לקבוע מכסות לקידום קצינות; תהליכי המיון והשיבוץ לנשים עברו רפורמה מקיפה כדי לשפר את  איתור המועמדות ואת שיבוצן לפי קריטריונים מקצועיים ולא מגדריים, לא נקבעו קריטריונים הקובעים מהו "אופיו ומהותו" של תפקיד, ולא הוקם מנגנון חיצוני לצה"ל לאישור סגירת תפקידים בפני נשים.

​

שיעור המקצועות הצבאיים אשר פתוחים בפני נשים הוא בעלייה מתמדת וכיום הוא 92%, לעומת 88% בשנת 2005 ו- 73% בשנת 1995. המקצועות הסגורים בפני נשים הם חלק ממקצועות הלחימה, מקצועות שבהם השונות הפיזיולוגית בין נשים לגברים אינה מאפשרת את שילובן ומקצועות המצריכים שירות במקומות שבהם, על-פי תשובת הצבא על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "לא מתאפשרים בשלב זה תנאים בסיסיים המתחייבים משילובן של הנשים". לעומת זאת, כלל התפקידים בצה"ל פתוחים בפני גברים. ואולם, בהסתכלות על שילוב הנשים בפועל, במקצועות רבים, גם אם הם אינם סגורים בפני נשים, יש שיעורים נמוכים מאוד של נשים. לדוגמא, בסקר שערך הצבא בשנת 2008 נמצא כי כ-50% מהמקצועות הם מקצועות גבריים ומשובצים בהם גברים בלבד או בעיקר גברים, ורק 28% מהמקצועות מוגדרים כמעורבים (כלומר שיעור הנשים בהם הוא 16% – 64%).

​

שינויים בולטים נעשו בשנים האחרונות בפתיחת תפקידי לחימה, בפתיחת תפקידים במערך הטכני ובהתאמת הציוד לנשים. וכמו כן, הכשרת נשים לקצונה נעשית גם בקורסים מעורבים בבה"ד 1.

​

נוסף על כך, הטירונות לנשים שונתה, ורוב הנשים מוסמכות לרמת רובאות כלשהי המאפשרת הצבה בסדיר ובמילואים בתפקידים הכוללים שמירות.

​

שיבוץ נשים בתפקידי לחימה החל בשנת 1995, בעקבות פסק הדין של בג"ץ בעניינה של אליס מילר. התפקיד הראשון שנפתח היה טיס, ואחריו נפתחו בהדרגה 14 תפקידים ובהם חובלות, לוחמות מג"ב, לוחמות נ"מ, לוחמות בגדוד קרקל ולוחמת רפואית מוטסת. שיעור הנשים המשרתות כיום בתפקידי לחימה בכלל הנשים הוא 2.2%, לעומת 1% בשנת 2001. בשנת 2012 שיעור הלוחמות בכלל החיילים המשרתים בתפקידי לחימה בשירות חובה היה 2.8%.

​

בשורה בנושא שוויון הזדמנויות בין נשים לגברים בצה"ל בחודשים הקרובים עתיד הצבא לפנות לוועדת חוץ וביטחון ולבקש להשוות את משך השירות בין נשים לגברים בכ-52 מקצועות ותפקידים.

​

כבר כיום יש כמה מקצועות התנדבותיים, דוגמת פרמדיקית, עיתונאית צבאית, לוחמת ל"א (לוחמה אלקטרונית), לוחמות חי"ר, תותחנים והגנה אווירית ועוד, שהמתגייסות אליהם חותמות על שירות סדיר נוסף (שס"ן). מתוך כוונה להגביר את השוויון, עמלו בצבא בחודשים האחרונים על תוכנית להארכת שירות הנשים במקצועות התנדבותיים נוספים, בעיקר כאלה שההכשרה בהם ארוכה יחסית ושנשים וגברים מבצעים בהם אותו התפקיד. בצה"ל מקווים להביא את רשימת המקצועות לאישור ועדת חוץ וביטחון עד אמצע 2016.

​

עד כה מופו בצה"ל כ־52 תפקידים שבהם מעוניין הצבא להשוות את משך השירות בין נשים לגברים. בכירה באכ"א ציינה כי המספר אינו סופי, וכי יש מקצועות הנמצאים בבחינה. בתפקידים: מדריכת יח"ש, מדריכת חילוץ וגלישה, מקצועות אחזקה בים, מטיסת חוץ כטב"ם (כלי טיס בלתי מאויש) ומקצועות פיקוח והעמסה בחיל האוויר. כ־40 מהמקצועות הם בחיל המודיעין, בעיקר בלחימת סייבר, מקצועות שפה ומקצועות בעולם ההתראה. באכ"א הסבירו כי "באגף המודיעין יש מקצועות שההכשרות בהם ארוכות, ונשים וגברים מבצעים בהם אותו תפקיד בדיוק. עצם העובדה שמשך השירות לא זהה פוגעת בנשים, שיוצאות פחות לתפקידי פיקוד וקצונה והמהלך ייתן להן הזדמנות שווה. זוהי בשורה משמעותית, מדובר באלפי תפקידים בשנה".

​

במסגרת התיקון לחוק שירות הביטחון, שבו קוצר שירות הגברים מ־36 חודשים ל־32 חודשים, קיים סעיף ולפיו יהיה אפשר להאריך את שירותן של כלל הנשים בארבעה חודשים, ובלבד ששר הביטחון יציג תקנות הנוגעות לשוויון הזדמנויות מגדרי בצבא בהקשרי המיון, השיבוץ והלחימה. נדמה שבצה"ל היו מעוניינים להשתמש באופציה הזו, אך לנוכח התנגדויות, גם מצד ארגוני הנשים, בחרו להתמקד במקצועות שבהם קיימת נחיצות ברורה להארכת שירות הנשים. "אנו מבקשים קודם כל להאריך את השירות בתפקידים שנכונים היום לצה"ל", אמרה בכירה באכ"א.

​

במשך השנים הגענו להישגים רבים ומרחיקי-לכת הן בהגברת המודעות הציבורית והן בחקיקה. ההישג העיקרי – הנשים כיום מודעות לאי-השוויון, וכתוצאה מכך מוכנות לפעול לשינוי. אולם עדיין נדרשת עבודה רבה. לכל איש ואישה צריכה להיות הזכות השווה לבחור במקצוע ובעיסוק המתאימים לכישוריהם, מבלי שעובדת היותם גבר או אישה תהווה שיקול כלשהו בבחירה.