א.1. הכלכלה לפני ואחרי המלחמה

גרמניה

הפסדה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה (1914-1918), אילץ את המדינה לספק מקומות עבודה לחיילים המשוחררים, לסייע לנכים ופצועים, לשקם את התעשייה, לממן את הוצאות המלחמה ותשלום הפיצויים לפי הסכמי הפסקת האש. כל אלו הצריכו השקעות כספיות עצומות, על מנת להתמודד עם ההוצאות הכלכליות החליטה ממשלת גרמניה להאיץ את הדפסת הכסף ובכך גרמה לתחילתה של אינפלציה.

הצפת השוק בכסף מודפס הורידה את ערכו במהירות, המחירים עלו ללא פרופורציה והשכר ירד בצורה חדה, הלוואות וחובות איבדו את שווים באותה מידה. זו בדיוק הייתה המטרה של ממשלת גרמניה לאחר סיום המלחמה: להקטין את עול הפיצויים ולהפגין את חולשת כלכלתה של המדינה בפני בעלות הברית ובכך לקבל את סיוען. (הספרייה הלאומית, אוספים וארכיונים:רפובליקת ויימאר)

עד שנת 1920 הייתה האינפלציה בממדים סבירים אך עם תחילת 1922 ערכו של המרק ירד עד שהגיע לשיאו בשנת 1923, דולר אחד היה שווה ל-4,200 מיליארד מרק.בשל האינפלציה המסחררת קיבלו העובדים את שכרם מדי יום.  ערך המטבע צנח במהירות כה רבה, עד כי בסכום כסף שבו היה אפשר לרכוש דירה בשעות הבוקר, היה אפשר לקנות בערב רק כיכר לחם. בעלי חנויות חדלו למכור סחורות תמורת הכסף חסר הערך והחלו בסחר חליפין.(אביאלי-טביביאן.ק ,2009 )

שינוי בממשלת גרמניה הביא לסיום האינפלציה, בנובמבר 1923 החליפו את המטבע: המרק החדש- רנטנמרק. שנים 1924 – 1929 היו שנים טובות לרפובליקת ויימאר: התבצעו עבודות ציבוריות, התעשייה והבנייה התרחבו, האבטלה פחתה ורמת החיים עלתה. אולם היציבות הכלכלית נמשכה תקופה קצרה בלבד, התמוטטות הבורסה האמריקנית באוקטובר 1929 והמשבר הכלכלי החמור בארצות הברית השפיעו גם על גרמניה. המדינה איבדה את קשרה ההדוק עם המשק האמריקני ואת כספי ההלוואות שקיבלה מארה"ב. כתוצאה מן המשבר התמוטטו בנקים, צומצם הייצור, מפעלים רבים פשטו את הרגל ואף נסגרו, עובדים פוטרו ומספר המובטלים עלה. אזרחי גרמניה התעייפו מהמצב הפוליטי בגרמניה ומן הסבל, העוני והרעב הכבד ששרר בה באותה תקופה. 14 שנות קיומה של רפובליקת ויימאר סייעו לעליית הנאצים לשלטון. בשנים אלו הלכה והתחזקה הלאומנות בחברה הגרמנית.

המשבר הכלכלי עורר ביקורת נגד הרפובליקה ועורר ציפייה לשינוי פוליטי קיצוניי – לשלטון שיספק לאזרח ביטחון כלכלי. המשבר הכלכלי העולמי של 1929 החריף את ההקצנה הפוליטית בגרמניה, ובבחירות ביולי 1932 נעשתה המפלגה הנאצית למפלגה הגדולה ביותר, היה נראה כי היטלר הוא מושיעה של גרמניה. (אביאלי-טביביאן.ק, 2009)

כבר עם עלייתו של היטלר לשלטון הורגש השינוי במצב הכלכלי. על מנת לייצב את הכלכלה הגרמנית הכריז היטלר על "תכנית ארבע השנים". מטרת התכנית הייתה לצמצם את האבטלה ולהגיע לעצמאות כלכלית ולחזק את מוכנות הצבא. לשם כך הקים מפעלים אזרחיים וצבאיים, יצר ובנה תשתיות ומבני ציבור, הכריז על גיוס חובה והחל במדיניות חימוש. תכניתו אכן הצליחה וכמות המובטלים פחתה משמעותית והיטלר הצליח לשפר את כלכלת גרמניה. (סיכומים, היסטוריה-גרמניה הנאצית, 2011)

בעקבות הפסדה של גרמניה במלחמה העולם השנייה, נגרם בה הרס עצום לתשתיות: מפעלי תעשייה חרבו. כבישים, מסילות ברזל וגשרים – נהרסו. ערים בגרמניה היו לחורבות ואזרחים סבלו מרעב וממחסור כללי במוצרי יסוד וצרכי קיום בסיסיים. (אביאלי-טביביאן, 1999)

מעצמות הכיבוש המערביות סייעו רבות לשיקומה של גרמניה על מנת למנוע את התפשטות הקומוניזם במדינה. בעקבות סיוע כספי רב מארה"ב ומהכספים שקיבלה במסגרת תכנית מרשל יחד עם הנהגת מטבע חדש בגרמניה, הצליחה המדינה לצאת ממצבה הקשה. מסוף שנות החמישים של המאה העשרים נהנתה גרמניה מעושר ומעצמאות כלכלית.

 

צרפת

צרפת, על אף שניצחה במלחמת העולם הראשונה, נגרמו למדינה נזקים כבדים. מכיוון שהלחימה התנהלה בשטחיה, נחרבו בתים רבים ותושביהם הפכו לפליטים. מפעלי תעשייה נהרסו ולא נמצאו מקומות עבודה לחיילים המשוחררים, וכתוצאה מכך מספר המובטלים עלה.נדרשו תקציבים עצומים על מנת לטפל בנזקי המלחמה הרבים, בנוסף צרפת לא קיבלה במהרה את כספי הפיצויים מגרמניה ומצבה הכלכלי הלך והחמיר.

על מנת להתמודד עם הגירעון במדינה, החליטה ממשלת צרפת להאיץ את הדפסת הכספים ובכך הביאה להאצת האינפלציה ולירידה מתמשכת של המטבע הצרפתי, הפרנק. (אביאלי-טביביאן, 83:2011)נפילת הבורסה בארה"ב בשנת 1929 השפיע על אירופה כולה וכמו כן גם על צרפת. בעוד שצרפת מנסה להתמודד עם המשבר הכלכלי, פורצת מלחמת העולם השנייה.הוצאות המלחמה לא הטיבו עם מצבה הכלכלי והשברירי של צרפת. אף על פי שצרפת הייתה אחת מן המדינות המנצחות במלחמת העולם השנייה, היא ניזוקה בשנית.

המדינה נאלצה להקצות משאבים גדולים לשיקום אוכלוסייתה, כלכלתה וצבאה.אמנם צרפת זכתה במערכה אך מבחינה מדינית כלכלית וצבאית ניכר כי נחלשה באופן משמעותי ואיבדה מעוצמתה.

 

בריטניה

בריטניה, בדומה לצרפת, גם נקלעה למשברים כלכליים לאחר ניצחונה במלחמת העולם הראשונה.במהלך מלחמה זו נפגעו שווקי הייצוא של התעשייה הבריטית וכתוצאה מכך פחת הייצור התעשייתי והאבטלה במדינה גדלה. על מנת לעזור למובטלים, יצרה הממשלה מקומות תעסוקה בתחומי התשתיות.על אף קבלת העזרה מן הממשל, המצב לא הטיב עם בריטניה והמשבר הכלכלי התעצם.באביב 1926 פרצה שביתה כללית של כורי הפחם עקב הפחתת שכרם. כתמיכה לשביתה הכללית הצטרפו שאר ענפי המשק, כגון: פועלי הרכבות, פועלי דפוס ועוד.

כתוצאה מהשביתה הגדולה נוצר מחסור בידיים עובדות, ולכן גויסו אלפי חיילים ומתנדבים מטעם הממשלה בכדי למלא את מקומם של השובתים. כעבור תשעה ימים הסתיימה השביתה הכללית, אך כורי הפחם המשיכו בשביתתם עוד כשישה חודשים לאחר מכן. בעקבות שביתה זו, נחקק ב1927 חוק האוסר על שביתות כלליות. השביתה החמירה את המצב הכלכלי ובריטניה איבדה את שליטתה בתעשיית הפחם.

נוסף לזאת המשבר העולמי הכלכלי שנוצר כתוצאה מנפילת הבורסה בארה"ב ב-1929, החריף את הגירעון בבריטניה. הפגיעה הכלכלית גרמה לפגיעה צבאית ולא היה באפשרותה של גרמניה לשקם את צבאה ולחמשו כראוי. בריטניה חששה כי צבאה אינו ערוך למלחמה נוספת ובכל זאת נכנסה כשותפה עוד בתחילת מלחמת העולם השנייה. במהלך ההפצצות האוויריות הכבדות על בריטניה במלחמת העולם השנייה נפגעו אזרחים רבים. שכונות מגורים, מרכזי תעשיה וכן צי הסוחר הבריטי נפגעו. (אביאלי-טביביאן, 296:2009) בריטניה נזקקה למשאבים רבים על מנת לשקמה מנזקיה הרבים.

לאחר מלחמת העולם השנייה איבדה בריטניה את יוקרתה כמעצמה ונאלצה לפנות את המדינות שהיו תחת ריבונותה.