כשהעבר והעתיד נפגשים

מבוא

נושא העבודה הוא יהדות סין בתקופת השואה. בחרתי לעשות השוואה בין היהודים שחיו בגטו בשנחאי לעומת יהודים מקהילות אחרות בסין שבהן לא היה גטו ואזור מרוכז ליהודים.
מטרת המחקר היא לגלות מה היו ההבדלים באורח החיים בין היהודים בגטו שנחאי מול יהודים שלא חיו בגטו או מקהילות אחרות ולהשוות ביניהם. עוד מטרה היא להעשיר את הידע על יהדות סין בתקופת מלחמת העולם השנייה, שכן לא הרבה אנשים נחשפו לסיפור ויודעים את שהיה באותה התקופה.

גישה איכותנית מתאימה למטרת המחקר שלי כי המחקר ידבר יותר על אורח החיים באותה תקופה בהתמקדות על הקהילות היהודיות ופחות במספריים כמותיים או סטטיסטיקות.  המחקר ייעשה באופן יותר סובייקטיבי כפי שמותאם למחקר איכותני בעיקר בגלל הקשר השורשי שלי לנושא.

בחרתי לעסוק בנושא זה ממספר סיבות:
העיקרית שבהן היא שאימא של סבתא שלי נולדה שם וחיה בשנחאי בתקופת השואה, ולכן מסקרן אותי לדעת על החיים שהיו שם, על התמודדות שלהם עם השואה בגטו בסין ועל ההשפעות שלו, אולי גם עד היום. זו הזדמנות בשבילי לחקור על העבר של המשפחה שלי.
עוד סיבה שבחרתי בנושא הזה היא כי לא יצא לי לשמוע על השואה בסין. כששמעתי סיפורים על השואה זה היה על יהדות אירופה וקצת על יהדות אפריקה, אך אף פעם לא נתקלתי בסיפורים על היהודים בסין ועל כך שסגרו גם אותם בגטו במדינה שלהם, ולכן בחרתי להעמיק בנושא הזה, לגלות עליו דברים חדשים שכנראה רוב האנשים עדיין לא נחשפו ולהפיץ אותו לאחרים. 

המפגש הראשון בין יהודים וסינים החל במאה ה-19 כאשר נוסדה קהילה יהודית בשנחאי, שיסדו אותה סוחרים שבאו מעיראק. ב-1903 נוסדה גם קהילה יהודית בחרבין על ידי יהודים שברחו מרוסיה בעקבות הפוגרומים שהיו שם. אבל החל משנות העשרים והשלושים האנטישמיות האירופאית החלה לחדור לסין. ה"פרוטוקולים של זקני ציון" ומאמרים אנטישמיים תורגמו לסינית, והנשיא השני של סין, צאנג קאי שק, ואשתו היו בעלי דעות אנטישמיות. בתקופת מלחמת העולם השנייה, סין היוותה כמקלט ליהודים, והגיעו אל שנחאי כ-18,000 פליטים שברחו מהגטאות באירופה. בשנת 1943 החלו הנאצים להפעיל לחץ על היפנים ששלטו על שנחאי באותה תקופה, ולכן הוקם "אזור מיוחד המיועד לפליטים חסרי מדינה" ששם הושמו כ-20,000 מיהודי שנחאי תחת משטר יפני ותנאים מכפירים.