עבודת מחקר - קיום חגיגות בר/ בת מצווה במהלך השואה
עבודת חקר במגמת "מידענות סייבר"
שם העבודה: קיום חגיגות בר/בת מצווה במהלך השואה.
שם כותבת העבודה: קורל מסיקה.
שם המנחה: מרה קופלר
שם בית הספר: אורט יד – ליבוביץ.
תאריך הגשה: 6.2016.
תודות
בתהליך מציאת נושא עבודת המחקר נעזרתי רבות בניצולי השואה שאותם אני ודניאל מבקרות מידי שבוע- מחויבות אישית "פרויקט מחוברים".
בסוף שבוע שעבר, הודיעו לנו על מות ניצול השואה אדלברט (בלה) מרקלר ז"ל.
לכן החלטתי להודות לו בצורה מכובדת בעבודתי אחרי כמות העזרה וההשקעה שתרם.
הוא עזר לי להמשיך בחיוביות ואופטימיות את העבודה למרות שלפעמים התייאשתי, יהודית תמכה בי והתעניינה בסיפורים של ניצולי שואה אחרים ועדכנה אותי בהם.
בנוסף, רוצה להודות למורה למקצוע שעזרה לי בלי סוף.
מבוא
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות אשר בוצעו לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה על ידי גרמניה הנאצית בהנהגת אדולף היטלר, עוזריו ובעלי בריתו. מטרתם הייתה תחילה לפגוע במעמד היהודים ולאחר מכן- בעיצומה של המלחמה, השמדה מלאה של כל בני העם היהודי.
במהלך השואה הגיעו ילדים יהודים רבים לגיל מצוות, אך מעטים מהם הצליחו לחגוג את בת/ בר המצווה שלהם בצורה הראויה להם בעקבות המעשים והתהפוכות הרעות והקשות שעברו אשר לא אפשרו לכך.
לכן, העבודה הנ"ל תעסוק בנושא קיום חגיגות בר ובת המצווה בכל הזמנים.
על העבודה לענות על שאלת המחקר- האם השפיעה השואה על חגיגות בר/ בת מצווה? אם כן כיצד?
במילים אחרות על העבודה לבדוק האם קיימת השפעה של השואה על קיומן של חגיגות בר ובת המצווה במהלך השנים בה התקיימה, אם כן- איך?
על מנת להגיע לתשובה איכותנית, בעבודה תערך השוואה בין חגיגות בר/ בת המצווה בזמן השואה לבין חגיגות בר/ בת המצווה בימינו, בנוסף מן העדויות תעלה מסקנה שתקבע את עיקר העבודה- חשיבות חגיגות בר/ בת המצווה בקרב ניצולי השואה והחוגגים לאחר מכן.
איסוף והפקת המידע לעבודת המחקר יערכו בעזרת: תמונות, עדויות, ראיונות, מקורות אינטרנטיים וכתבות.
פרק 1-השואה
בלועזית משמעות המילה שואה היא חורבן מוחלט של חיים, במיוחד באש.
השואה הייתה אסון חסר תקדים של העם היהודי.
בשנות השואה (1933 – 1945) הייתה האנטישמיות מרכיב מרכזי באידאולוגיה הנאצית, שראתה ביהודים גזע נחות ומסוכן, לפיכך גייסה את כל הישגי הטכניקה והארגון להשמדתו של העם היהודי באופן מוחלט תוך רדיפות, התעללות, השפלה, העדפה של עמים אחרים, מיתות משונות, הפרדות, רצח המוני, מאסרים והקמות מחנות ריכוז, מחנות עבודה וגטאות.
אך גם בתנאים בלתי אנושיים אלו גילו היהודים יכולת עמידה רוחנית ופיזית, כלומר הם נאחזו בנחישותם להחזיק מעמד ואף נקטו בפעולות של התנגדות נגד הנאצים.
בשואה נרצחו כשישה מיליון יהודים, בהם מיליון וחצי ילדים ונחרבה יהדות אירופה, שהייתה עד אז הריכוז היהודי הגדול בעולם. השואה הייתה אירוע מרכזי בזיכרון ובתודעה של עם ישראל ומדינת ישראל.
פרק 2- בר/ בת מצווה טקס בר/ בת-המצווה על-פי היהדות הוא שלב המעבר בין ילדות לבגרות.
כל בת המגיעה לגיל 12 ובן בהגיעו לגיל 13 נחשבים כאחראים למעשיהם.
במהלך השנים השתנתה המשמעות של בר-המצווה, אך תמיד נותר הטקס כשלב מעבר משמעותי ביותר בחייו של האדם משום שמדובר בתהליך, הכולל הכנות בהם לומד/ת המתבגר/ת את תפקידיו/ה כבוגר/ת כמו מודעות לאחריות, פיתוח מרחב פעולה עצמאי יותר, כלומר, מכאן ואילך הם צריכים לתת דין וחשבון על מעשיהם, ולבנות את זהותם האישית.
מהלך טקס בר המצווה
טקס בר המצווה נערך לנער בן 13 ויום, כאשר הטקס מתחלק לשני חלקים.
החלק הראשון בטקס כולל את הנחת התפילין, חלק זה נערך באמצע שבוע.
החלק השני של הטקס נערך בשבת, במסגרתו הנער עולה לתורה, קורא את הפרשה ובמהלכה האב וקרובי משפחה נוספים עולים אף הם לתורה.
בעליית האב לתורה- מברך האב את בנו ברכה מיוחדת ובכך מעביר את האחריות למעשיו של הבן לעצמו.
בקהילות רבות נהוג לקיים רק את החלק השני של הטקס, אך ישנן קהילות לא מעטות שמקיימות את שני החלקים וקהילות אחרות שמקיימות רק את החלק הראשון של הטקס.
מהלך טקס בת המצווה
בת מצווה, היום בו מציינת נערה יהודיה את הגעתה לגיל 12 אשר בו היא מתחייבת בקיום מצוות, על פי ההלכה, יהודייה שהגיעה לגיל 12 נחשבת לבעלת דעת ומחויבת בכל מצוות התורה שבהן חייבות נשים. גיל קבלת המצוות של הנערה נמוך בשנה אחת מהגיל שבו מגיע נער למצוות. הסבר נפוץ לכך הוא שהנערה מתגברת, משום שההתפתחות השכלית של האישה קודמת לזו של הגבר.
פרק 3- בר ובת מצווה במהלך השואה
במהלך השואה, הגיעו יהודים רבים ורבות לגיל המצוות.
אך לא התאפשר לכולם לחגוג זאת משום שבשואה החברה היהודית עברה תהפוכות קשות מאוד ומשברים חברתיים ומשפחתיים קשים ביותר.
תחילה התפרקו כל המסגרות המוכרות לילדים: בתי הספר נסגרו בהוראת הגרמנים או שילדים יהודים סולקו מהם.
כך למעשה בִּין רגע הילדים איבדו את ילדותם, תמימותם ואת סדר היום שלהם. בנוסף הילדים היו צריכים להשאר רק עם אמותיהם משום שהאמינו שהגרמנים רוצים לפגוע בגברים לכן אבות רבים היו צריכים לברוח.
בבת אחת גדלו המצוקות היומיות בהן ילדים נאלצו להסתגל במהירות לתנאים החדשים, להתמודד עם מעבר לגטאות, צפיפות, רעב גדול, מחלות מדבקות, טרור ואלימות גרמנית ברחובות ומהציפיות מהם לנהוג באחריות.
עם הזמן הפכו ההתמודדויות של הילדים קשות יותר, חלקם הפכו למפרנסים של המשפחה, חלקם קיבלו אחריות על אחיהם הקטנים, חלקם עבדו במשך שעות רבות ביממה בתנאים קשים, חלקם עסקו בהברחות מסוכנות של מזון לגטאות והאחרים נאלצו לגנוב מצרכי מזון.
בִּין לילה נאלצו רבים מהילדים להפוך למעשה לילדים-מבוגרים.
מעטים הילדים שהצליחו לחגוג את בר/בת -המצווה שלהם בזמן השואה.
גם בזמנים הקשים ההם, בהם התנהגו הילדים כבוגרים, אין ספק שטקס זה היה משמעותי ביותר עבורם, אם כי משמעות הטקס הייתה שונה.
למרות שבאותם זמנים לא היה מובן מאליו לציין יום כזה או אחר.
לכן, קמו ארגונים אשר לקחו על עצמם תיקון עוול זה ויצאו בפרויקט מיוחד שנועד לתת הזדמנות ולאפשר לכל ניצול וניצולת שואה המעוניינים לחגוג בר/בת מצווה בכותל באיחור של 70 שנה, לחוות את הרגע המיוחד של חגיגת בר/ בת המצווה ולתת כבוד, הוקרה לאנשים מיוחדים אלה שחוו בילדותם את הנורא מכל.
הטקס מסמל "נקמה" מאוחרת לנאצים בו היהודים חוגגים וגוברים על העבר והסבל.
פרק 4-ניתוח עדויות
א. ניתוח עדויות-חגיגות בר/בת מצווה במהלך השואה.
עדות ראשונה: חגיגת בת המצווה של בלהה שפר.
את חגיגת בת המצווה שלה היא חגגה ביום שעברה לברגן בלזן.
משפחתה התאספה מסביב למיטה ולאחר מכן אמה התכופפה לתרמיל ושלפה ממנו את ריבת התות שבלהה כל כך אהבה, כך נעשה מן אירוע קטן וזו הייתה חגיגת בת מצוותה.
עדות שנייה: חגיגת בר המצווה של מאיר שפר.
בהגיעו לגיל מצוות אביו שלח אותו לאדם שילמד אותו כל מה שילד צריך לדעת על בר המצווה, כלומר, איך לברך, לעלות לתורה ואיך לקרוא בה. בזמנו, אנשים רבים עזבו את המחנות והשאירו תרמילים נטושים, כך אביו מצא באחד מהתרמילים זוג תפילין נטוש, בדק אותם ומצא שהם טובות וכך קיבל מאיר לבר מצוותו זוג תפילין חדש מאביו.
בדומה לכך, אחותו בלהה מצאה סידור יפה ונטוש אז שמרה עליו טוב ורשמה בו הקדשה לאחיה מאיר ונתנה לו אותו במתנה לבר המצווה.
אחיו השני שלח חבילה ובה יין, אימו אפתה עוגה מלחם ישן.
לאחר מכן מאיר עלה לתורה וקרא בה, שתה לחיים, אכל מהעוגה וכך חגג את בר מצוותו.
עדות שלישית: חגיגת בר המצווה של ישראל ארנסט.
בעדותו מובלט חוסר האמצעים לעומת הניסיון הצנוע לחגוג על אף הכל.
כלומר, העביר את גיל בר המצווה בגטו, לבר המצווה קיבל מתנה מאחיו זוג תפילין וסידור ומאימו סנדוויץ' עם צנוניות.
עדות רביעית: חגיגת בר המצווה של דויד ברגמן.
את חגיגת בר המצווה שלו העביר בקרון למחנה ריכוז בפולין עם משפחתו הקטנה.
אביו החזיק בקבוק יין למרות שזה היה יכול לסכן אותו אך בר מצוותו של בנו היה חשוב לו מכל, הוא העביר את הבקבוק בין האנשים וכולם שתו לחיי דויד.
אביו הבטיח לו שכשישובו הביתה יערוך לו מסיבה גדולה ויזמין את כל העיר, מחשבה זו עוררה בו כוחות חדשים, ציפייה ותקווה.
עדות חמישית: חגיגת בר המצווה של ג'ילבר בלום.
בעדות זו מובלט חוסר האמצעים לעומת הניסיון הצנוע לחגוג על אף הכל.
בנוסף, ניתן לראות ולהיחשף לסכנת הנפשות שהייתה כרוכה בארגון וביצוע של החגיגה ואיך למרות הסכנה עושים הנוכחים מאמץ.
לכן, גי'לבר מופתע מכמות המתנות הגדולה שמצליחים להביא עבורו.
עדות שישית: חגיגת בר המצווה של משה פורת.
אביו של משה הכין מראש את התפילין לכבוד בר מצוותו של משה, הוא הספיק לעשות זאת בטרם התערער העולם המוכר והיהודים הוכנסו לגטו. העובדה שבגטו הוצא איסור על החזקת טלית, ספרי תורה ותפילין מדגישה את המציאות המסוכנת שבה נערכה בר-המצווה (הטקס מתקיים במרתף אפל).
נוגע ללב רצונו של משה להניח תפילין לראשונה כשאביו לצידו המציאות טופחת על פניו ואביו נלקח מהמשפחה בטרם יכול היה להשלים את התהליך שהחל בו לקראת טקס בר-המצווה. במצב זה דודו של משה לוקח אחריות ומסתכן על-מנת להשלים את שהחל בו האב. הטקס המסוכן מסתיים באופן מינימליסטי – האם מחלקת גרגרי חומוס מבושלים לבני המשפחה שהתקבצו על-מנת לחגוג עם משה את המאורע המשמעותי של הפיכתו מילד לבוגר.
עדות שביעית: חגיגת בר המצווה של יצחק וילדשטיין.
כאשר הגיע יצחק לגיל מצוות הוא נשאר ללא משפחתו רק עם אימו, לכן הרב של בית הכנסת "היידר-רוטר-שטרסה" לקח על עצמו ללמד אותו את הפרשה ודאג שיצחק יקבל תפילין. כל מה שיכלה אימו לעזור בארגון החגיגה הוא לאפות מעט עוגיות ועוגות והשיגה בקבוק יין כדי שכולם ישתו לכבוד יצחק.
עדות שמינית: חגיגת בר המצווה של יז'י (גאורג) באדר.
בעקבות המעבר לגטו טרזיינשטט לא זכה יז'י לחגוג את בר המצווה שלו במועד.
אך מספר חודשים לאחר מכן בהיותו גיל 14, נחגג האירוע במועדון הנוער של הגטו.
בני משפחתו וחבריו הכינו עבורו מתנות למרות התנאים הקשים ועל אף האיסורים.
מבין המתנות הוא קיבל טלית בתוך תיק בד שנתפר משאריות בדים וארנק עור שהוכן בבית המלאכה בגטו.
ב. ניתוח עדות חגיגות בר/בת מצווה אחרי השואה.
עדות ראשונה: חגיגת בר המצווה של ויק מסיקה.
חגיגת בר המצווה של אחי נערכה בשני טקסים, את הטקס הראשון ערכנו בבית הכנסת השכונתית בעלייתו לתורה באמצע השבוע, אמא הכינה שולחן מפואר של אוכל כולנו התלבשנו בגדים יפים והיו המון מוזמנים(אורחים).
את הטקס השני ערכנו בבית כנסת גדולה כשבת חתן.
חתן בר המצווה(אחי) עלה לתורה וקרא בה ולאחר מכן הייתה סעודה מפוארת, הגיע פייטן וכל האורחים רקדו, שרו ושמחו לכבוד אחי.
לכבוד בר המצווה אחי קיבל המון מתנות ובניהם שרשרת עם מגן דוד וכסף.
עדות שנייה: חגיגת בת המצווה של קורל מסיקה.
את חגיגת בת המצווה שלי ערכתי בתור אירוע ערב באולם אירועים.
הגיעו המון אורחים, תחילה קראתי את הדרשה שלי על מנת להודות לאורחים ולמשפחתי וכך בעצם נשאתי על עצמי אחריות רבה לעולם הנקרא בגרות ולאחר מכן משפחתי הקרובה הפתיעה אותי והקדישה לי שיר.
מאוחר יותר רקדנו ברחבת הריקודים ושמחנו, כל האורחים היו לבושים בלבוש מפואר. האוכל היה ברמה גבוהה ובנוסף אמא הכינה בר מתוקים בכניסה לאולם. בסוף החגיגות קיבלתי המון מתנות: פלאפון סלולרי, תכשיטים וכסף.
עדות שלישית: חגיגת בת המצווה המאוחרת בכותל של יפה אורבך (80).
יפה לא הספיקה לחגוג את בת מצוותה כשהייתה בגיל המצוות, היא אפילו לא חשבה על חגיגת בת מצווה רק מאיפה תבוא פרוסת הלחם הבאה, כלומר היא סבלה מרעב ומעוני ובנוסף הוריה לא היו על מנת לחגוג עימה.
לכן, הייתה נרגשת מאוד במעמד המיוחד בכותל.
"במקום כלשהו אני כאילו נושאת בתולדות חיי את ציוני הדרך בחיי העם היהודי ובחיי המדינה".
עדות רביעית: חגיגת בר המצווה המאוחרת בכותל של משה סלומון.
"אני מרגיש שחזרתי לתקופה שלא הייתה לי בחיים", "לא חשבתי שאי פעם אגיע לכך". "אני לא זוכרת התרגשות כזו כבר הרבה זמן, הענקתם לנו דבר שהיה חסר בחיים שלנו והיום אנחנו יוצאים שלמים יותר".
"אני שמח שאשתי דחפה אותי לעשות את זה- טוב שלא הביאו מכשיר למדידת לחץ דם כי ההתרגשות הייתה גדולה."
פרק 5- סיכום/מסקנות מהעבודה
מסקנות מהעבודה ותשובה איכותניות לשאלת המחקר
לאחר קריאת עבודת חקר זו, ניתן לענות תשובה איכותנית ומדויקת לפי מקורות שהובאו, הוכחה מהכתוב על שאלת המחקר הרצויה- האם השפיעה השואה על קיום חגיגות בר/ בת המצווה? אם כן,כיצד?
עפ"י עבודת מחקר זו ניתן לראות שהשואה אכן השפיעה על קיום חגיגות בר/ בת מצווה מאחר וכיום כמעט כל נער ונערה המגיעים לגיל המצוות חוגגים בר/ בת מצווה.
לעומת זאת, בשואה מעטים הילדים היהודים שהצליחו לחגוג בר ובת מצווה בעקבות התהפוכות והמעשים הרעים, הקשים והנוראים שעברו היהודים שלא אפשרו לכך.
כלומר, קיימות משפחות יהודיות רבות במהלך השואה אשר פחדו והעדיפו לא להסתכן על מנת לשמור על המסורת, לשמוח ולחגוג לילדם בר/ בת מצווה וכך בלת ברירה נאלצו משפחות רבות לוותר על קיום חגיגות בר/בת המצווה לילדם.
מסקנות נוספות שעלו מן העבודה הן שבחגיגות בר ובת המצווה כיום ובמהלך השואה קיימים קריטריונים רבים משותפים ודומים כמו מנהגים, הכנות ואף מקום האירוע- במילים אחרות שמירת המסורת והדת קיימת למרות הנזקים שעברו היהודים בשואה.
בנוסף לכך, בעדויות המוצגות בעבודה של החוגגים במהלך השואה וגם של החוגגים לאחר שואה ניתן לראות כי לקיום חגיגות בר ובת מצווה קיימת חשיבות רבה.
זאת אומרת, שלמרות כל העוונות והמצבים הקשים בהם חיו היהודים בשואה היה חשוב לחלקם המועט דווקא כן לחגוג את בר/ בת המצווה, לשמוח עם יהודים נוספים ולשמור על המסורת והדת היהודית.
עם זאת, את החשיבות הרבה לקיום חגיגות בר/ בת המצווה בימינו ניתן לראות לפי כמות הנערים והנערות הרבה אשר שומרת על המסורת ומקיימת את המנהגים המסורתיים והמשותפים.
ביבליוגרפיה
*אתר גוגל תמונות, בר מצווה בזמן השואה:
*אתר הקרן למורשת הכותל המערבי, בר מצווה לניצולי שואה בכותל המערבי:
קישור: http://www.thekotel.org/?catid=%7BAF8A8D8B-DE8F-4393-85B8-24CA90822E36%7D
*מתוך אתר ויקיפדיה, בר מצווה/ בת מצווה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A8_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94
*מתוך אתר יד ושם, חינוך והוראה מתוקשבת:
http://www.yadvashem.org/yv/he/education/lesson_plans/bar_mitzva.asp.
http://www.yadvashem.org/yv/he/museum/artifacts/bar_mitzva_theresienstadt.asp#!prettyPhoto.
*אתר ילדים בגטו- children in the ghetto. (תורגם מאנגלית לשפה העברית):http://ghetto.galim.org.il/eng/mitzvah/ .
*אתר לקסיקון לתרבות ישראל, השואה:
קישור: http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1492.
*אתר: מאקו.
תאריך: 02/05/2016.
קישור: http://www.mako.co.il/news-israel/local-q2_2016/Article-ebe0077e2b17451004.htm.
*אתר מטח, מעדותו של דויד ברגמן:
קישור: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16139&id=64,
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16138&id=59.
*אתר ערוץ 7, צפו: ניצולי שואה חגגו בר-מצווה אוחזר בתאריך 02/05/2016.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/321138.
*אתר tiroler tageszeitung online. (תורגם לעברית מהשפה הגרמנית):
http://www.tt.com/home/11452996-91/50-holocaust-%C3%BCberlebende-feiern-bar-mitzvah-an-der-klagemauer.csp.
תגיות: ילדים, בר-מצווה, בת-מצווה, נוער, דת, חגים, התבגרות, תורה.