כשהעבר והעתיד נפגשים

סיפורה של מרים פרץ - שי משורר ונויה מרוביץ

מרים פרץ ילידת 1938, בפרוץ המלחמה הייתה מרים רק בת שנה.

לאור המצב היא אינה זוכרת הרבה מאותה תקופה אך היא מספרת לפי דברי אחותה כי המלחמה הגיעה למקום הולדתה לוב, בהיותה בת 3.למרים 9 אחים, והיא הינה הבת התשיעית במשפחתה, אחת לפני האח הצעיר ביותר.

​

היא מספרת כי באותה תקופה אחותה עמדה ללדת ובאותו זמן פרצו הנאצים ועוזריהם והפציצו את העיר שבה אחותה הבכורה גינונה קיפחה את חייה תוך כדי לידת בתה ושוק רציני. בשנת 1942, שבועיים לאחר מכן בתה התינוקת של גינונה נפטרה.

​

היא ומשפחתה עזבו את העיר וברחו למערות, חיו בין הערבים, היה רעב כבד מאוד עד כדי כך שאפילו תירס עם תולעים, היה מזון. בשנת 1944, אביה של מרים נפטר מברונכיט קשה כיוון שלא היו מקומות לינה והוא התקרר באופן קשה מאוד. כאשר שחררו את העיר, ונגמרה המלחמה, משפחתה של מרים שבה הביתה ללא אבא, אחות בכורה ובתה.

כאשר הגיעו לביתם, נדהמו לגלות כי ביתם הרוס לגמרי ונהפך לשממה ולהריסות על גבי הריסות, הבית נהרס מהפצצות, אותם פצצות אשר גרמו לבהלתה של גינונה אחותה הבכורה.

לא היה למשפחה מקום לגור, ובסופו של דבר היה בית לסבא של מרים עד שעלו בשנת 1949 להתגורר בארץ ישראל. מרים מספרת שבהגיעה לארץ הייתה רק בת 11, וכבר בגיל 13 יצאה לעבוד בתור סייעת לגננת מאחר ולא היה מישהו שיפרנס את משפחתה. בגיל 19 הכירה מרים את בעלה שלמה ז"ל ובגיל 20 התחתנו בתאריך 25.6.1958 , נולדו להם ארבעה ילדים  וכיום יש לה 12 נכדים ושלוש נינות.
מרים מספרת שהיא ובעלה שלמה חיו חיים טובים, ובכדי להגיע למה שהגיעו עבדו קשה מאוד. לכל ילדיה העניקה השכלה ולימודים וחיים טובים כמיטב יכולתה. 

​

תודה רבה למתנדבים בפרויקט "מחוברים" דנה פרץ ותומר אוחיון מכיתה יא'2 "אורט יד ליבוביץ".